הרצון מנצח

מכירים את המשפט "אין כזה דבר שאתה לא יכול .. יש לא רוצה…"?
יוצא לי לא מעט להרהר בו לאחרונה, בהקשר של אליה,בהקשר של מטופלים שלי.
האם באמת אין דבר שהאדם לא יכול לו?
האם הצלחתו של אדם טמונה בכוח הרצון שלו?
האם ביצוע מעשה בהכרח תלוי רצון?נחישות?התמדה?
יש את הנתונים הבסיסים, או יותר נכון יהיה להגדיר אותם כנק' פתיחה
כל אחד ונק' הפתיחה והסיום שלו אבל הדרך עצמה היא זו שמעניינת אותי.
כשמדובר בנו ובדיספרקסיה של אליה קשה לי עם המשפט הזה , כמו שקשה לאליה עם החיבורים של הברה להברה אבל עדיין האם הוא לא יכול  לדבר ? בטח שכן!!!!
החלטתי לחקור זאת קצת יותר והצבתי בפנינו אתגר. המטרה נשארה בעינה להרחיב את אוצר המילים שלו, להתחיל לבנות משפטים,לשנן את מה שכבר קיים ו….
איך זוכים לשיתוף פעולה ? מנסים להכניס לשיחה דברים שאליה אוהב.
"אליה מה אתה אוהב לאכול?"…
"עוף,בננה,גביע גלידה ,מטיק(מסטיק).."
"היית רוצה מסטיק"?
"כן"
"איך תקבל אותו"?
"איטי,אבא"…
"אבא?"
"כן"
"אתה מתכוון שאבא יביא לך מסטיק?"
"אתה בטוח?"
"כן"
"אתה רוצה מסטיק?"
"כן"
"באיזה טעם"?
"תותים"
"אז אבא יביא לך מסטיק בטעם תותים"?
"כן"
"טוב אז תצטרך להגיד את זה"..
וזו התוצאה :

הוא כל כך רצה מסטיק בטעם תות, שהוא היה מוכן להתאמץ בשבילו .
כן, לילד דיספרקסי יש קושי,
למען הדיוק הוא מתקשה לחבר בין ההברות, לתכנן מילה שתבוא לידי ביטוי במשפט שיתחבר לפיסקה. אבל הוא לגמרי מסוגל,
זה דורש ממנו אימון, סבלנות כלפי עצמו ונכונות לטעות להיכשל ולהמשיך לנסות.
אם אני לא אנסה למה שהוא כן?
הוא הצליח ובגדול.
כוח הרצון שלו יכול להזיז פיל במיוחד כשמדובר בלקבל מסטיק מאבא בטעם תותים.
ואחרי זה אני לא מעיזה להגיד שאני לא יכולה, במקום זאת אני בוחרת לבחון את מידת הרצון שלי.:-)